יום ראשון, 7 בדצמבר 2014

מתלה לטעינת טלפון נייד

במקום העבודה שלי כל השקעים הנמוכים תפוסים בעמדות מחשב.
נותרו רק שקעים שבכדי להגיע אליהם צריך לטפס על כיסא ואם רוצים לחבר את הסלולרי לטעינה, צריך להביא שולחן ולהעמיד עליו כיסא כדי שהמכשיר לא יהיה תלוי באוויר.
אז מכינים מתלה למכשיר:
לוקחים בקבוק ריק מפלסטיק קשיח (שמפו, מרכך כביסה מרוכז..)
באמצעות טוש פרמננט מציירים ביד חופשית את הדוגמה הבאה:

חורצים את הקווים עם סכין יפני וחותכים לאורך הקווים (פחות או יותר). אפשר במספריים חדים או להמשיך לעבוד בסכין יפני.
גוזרים גם את החתיכה הקטנה (החלק הכי מתסכל בסיפור) 
מיישרים אם עקום, מסדרים , מעצבים. ברמת העיקרון זה מוכן לשימוש
אם ממש בא לכם, ויש לכם שאריות בדים בבית, אפשר לקחת דבק נוזלי - לבן, הכי זול שיש.
מורחים את הדבק על הפלסטיק, מדביקים את הבד בצורה מתוחה, מורחים עם מכחול הרבה דבק על הצד החיצוני של הבד (כן, זה קצת מלכלך..)
לא גוזרים עדיין את שאריות הבד!!!
מניחים בצד יממה. כשחוזרים הדבק הפך שקוף והבד דבוק מאוד חזק. עכשיו אפשר לגזור את שאריות הבד.
הוספתי וושי טייפ של פסנתר וזה מוכן.
הערה מאוד חשובה - צריך לעשות את הכניסה לשקע גבוה יחסית, אחרת הסלולרי מתנגש במטען ואי אפשר לחבר לשקע (מניסיון!!). מצרפת קישור להדרכה נוספת.
את האחד שיצא לי קצר מדי אני שוקלת לחבר איכשהו לשולחן ולמלא אותו בטושים ובצבעים... נראה...
נדלקתי על הפשטות של הדבקת בד למיכל אז הדבקתי לקופסאות פח של מזון תינוקות. יש לציין שהפכתי למכורה. הכנתי כבר 20 קופסאות בערך ויש לי עוד שפע שאריות בדים להדבקה. תענוג!!
ורד

יום חמישי, 16 באוקטובר 2014

מסיבת יום-הולדת

הבכור בן ארבע והוא עדיין לא ביקש שנעשה לו יום הולדת עם ילדי הגן.
טוב שכך!
בינתיים אני מתַרגלת על המשפחה.
הילדון יליד אוגוסט, אז כמובן שימי ההולדת מתקיימים בגינות של הסבים והסבתות (סך הכל 4 ילדים ביום ההולדת).
כל פעם שיום ההולדת מגיע מדגדג לי באצבעות להכין יום הולדת שכולו הפעלות יצירה שיצרנו (כמעט) לבד.
הנה דוגמאות של תחנות מימי ההולדת:
מפת אלבד בחמישה שקלים, ציירתי עם חברה כבאית. פרסתי את המפה על הדשא, הילדים קיבלו צבעי ידיים ו.. קדימה להתלכלך!
אצל הסבתא השנייה הם קיבלו דפים קשיחים לצביעה

שלחתי את בעלי לקנות צינורות של אינסטלציה ולבנות ממטרה הפוכה שמתחברת לצינור השקייה
ביום ההולדת זה כבר הפך למסלול מכשולים: מגלשה, מים, מנהרה
אצל הסבתא השנייה הוחלט להכניס את הבריכה מתחת ל"ממטרה"
מלבן גבס שמצאתי ברחוב הפך לכביש באמצעות צבעים אקריליים (בהתחלה עבדתי על דיקט, אבל הוא לא היה חלק).
מעמידים בזווית הנכונה, מציבים סלסילה עם מכוניות צעצוע ויש תחרות מכוניות
כמובן שכל ילד קיבל תיק צ'ופרים: הקטנים קיבלו תיק שציירתי עליו (בשני הצדדים) את דייגו וגורי והגדולים קיבלו תיק עם רובו אוטו פולי.

אין לי כשרון ציור! הדפסתי על דף את הדמויות, הכנסתי לתיק הלבן, עברתי על הקווים עם טוש פרמננט דק ויצא תיק בהתאמה אישית.
מה בתיק? צבעים כדי לצבוע את הדמויות על התיק, רובה מים, מכונית גבס לצביעה בגואש, ערכת בלוני מים עיגולי סול ודבק להכנת רמזור ועוד 


בנוסף, תחנה שלא תפסה והילדים לא התעניינו בה - מוטות נעוצים באדמה וצריך להשליך אליהם טבעות.
כמובן שהיתה בריכת ילדים מלאה במים.
חסכתי מכם את התמונות המביכות שהמבוגרים מתחילים לשפוך דליי מים אחד על השני, לזרוק בלוני מים או בקיצור, ליהנות יחד עם הילדים.
אספר מה עשיתי בשנה לפני, למרות שהיתה תקלה ואין לנו שום תמונה מתועדת מאותו היום (תקלה..? אף אחד לא צילם!) 
הבאתי שני דליי חול מהים, פרסתי מפת ניילון צבעונית בשני שקלים, שפכתי עליה את החול, הבאתי את כל הטרקטורים והמשאיות שהיו לנו בבית.. הילדים כבר ידעו מה לעשות.
לקטנטנים, בריכת כדורים. רוצה לציין שהכדורים האלה ממש לא זולים
קניתי 2 קערות גדולות מילאתי בסבון מיוחד לבועות סבון, לקחתי כל מיני דברים עגולים עם חור באמצע ויצרנו בועות סבון ענקיות.
לא זוכרת מה עוד היה ביום ההולדת אבל כולם נהנו. אם אמצא תמונות, אוסיף לרשומה.
בשנה הבאה נראה לי שאכוון את הילד ליום הולדת בנושא פיראטים. קניתי כבר רטיות לעיניים בשקל ויש לי המון רעיונות לתחנות!
עכשיו עולה השאלה - הילד הקטן כבר לא כזה קטן.. מה לעזאזל עושים ביום הולדת של יליד חורף???
ורד

יום רביעי, 27 באוגוסט 2014

שם לחדר מחרוזי גיהוץ

בגילי המופלג פיתחתי תחביב של ילדות בנות 12, חרוזי גיהוץ!
תחביב זה התפתח לגמרי במקרה לפני כחודש. קניתי ערכת יצירה לבנים של חרוזי גיהוץ עם צורות של מכונית, דולפין, כלב...
בשמחה ובששון מסרתי אותה לבני שניסה חרוז אחד והחליט שזה לא בשבילו. שעה וחצי אחר-כך, כל החרוזים היו ממויינים לפי צבע (ריפוי בעיסוק?) וכל הפינטרסט שלי מלא בתמונות לרעיונות עם חרוזי גיהוץ.
פריט ראשון שהכנתי היה תחתית מהממת לכוסות (אעלה בהמשך כשאכין סט) אך אבוי, אין חרוזים אפורים בערכה .
החלטתי להזמין כמות גדולה מהרשת. חיפוש אינטרנטי באתרים באנגלית העלה 3 מידות גודל לחרוזים, בדקתי על הקופסה ואין מידת גודל רשומה אז כדי לחסוך לכם 3 שעות של ניסיון פיענוח, להלן המידות:
2.5 מ"מ - חרוזי מיני. חרוזים ממש לא פופולריים בגלל קוטרם הזעיר, עדיין לא ראיתי חנות שמוכרת חרוזים במידה הזאת בארץ, אבל ברשת ניתן למצוא מידת גודל זו. צריך לוחות עם מסמרים זעירים אז אם קונים חרוזים אלו, יש להזמין גם לוח.
5 מ"מ - חרוזי מידי. החרוזים הכי פופולריים, הדגם שמוכרים באיקאה, בחנויות יצירה, בערכות לילדים.
10 מ"מ - חרוזי מקסי. מיועד לילדים בגיל הגן לפיתוח המוטוריקה העדינה. יש בשפע בחנויות לאבזור גננות.
החרוזים נקראים באנגלית Iron beads, Perler beads, Hama beads - אני מניחה שהשניים האחרונים הם שמות מותגים - לא התעניינתי במיוחד..
אחר כך הכנתי space invaders קטנים כמו במשחק האטרי של פעם.
ואז בעלי איתגר אותי בהכנת Qr - גם במשימה זו עמדתי בהצלחה! הקוד נסרק בקלות וזה משמש אותו כמעמד כוסות / פתיח לשיחה.
בכל אופן, נעבור לנושא הרשומה: הבן הקטן קיבל מהגן ליום הולדתו את אותיות שמו לתלייה בחדר.
מתנה מקסימה אבל הוא חולק את החדר עם אחיו הגדול.. לא היתה אפשרות להשיג שלט זהה מהגננת (תמורת תשלום כמובן) כי חברת הדפוס בדיוק החליפו מדפסת וזה לא ייצא זהה.. התבאסתי.
ואז נכנסו לחיי חרוזי הגיהוץ והחלטתי להכין אותיות לחדר שלהם.
כתבתי את השמות שלהם בגופן שמצא חן בעיני ב Power point ושמרתי כתמונה.
רשמתי את השמות ביחד כדי לשמור על קנה מידה בתהליך ההמרה.
נכנסתי לאתר שאני יוצרת בו ריבועים לסריגה אך במקום ריבועים בחרתי עיגולים, רוחב מקסימלי 90 ויצאה לי התמונה הבאה:
אני אוהבת שהצד שלא נמעך מהגיהוץ מוצג לפנים אז הפכתי את התמונה לתמונת מראה:
התלבטתי באילו צבעים להכין את האותיות. גור מיד הודיע לי שהוא רוצה בצבע אדום, אז הכנתי לו רכב עם נגיעה של אדום:
לעומר הכנתי רכב עם נגיעה של צהוב כדי להכין אותיות צהובות
ברגע האחרון הלכתי עם תחושת הבטן והחלטתי שהטנדר לא מתאים ואני לא רוצה אותיות צהובות עם קיר לבן. הכנתי רכב אחר עם נגיעות של כחול:
יצרתי את האותיות, גיהצתי עם נייר אפייה, הנחתי קופסה קשיחה וכבדה אחרי הגיהוץ כדי לשטח חיכיתי דקותיים, הפכתי צד, עם נייר אפייה גיהצתי עוד 5 שניות.

השוואה בין השלטים - אני מאוד מרוצה מהתוצאה! 
נשאר רק להדביק דבק דו צדדי
והתוצאות לפניכן:

חברה שלי עברה דירה וילדה את בנה השני. הבאתי מתנה אבל רציתי משהו אישי.
התייעצתי איתה בנוגע להכנת שלטי שמות לחדר הילדים, החלטנו על צבעים ועיצוב (הבהרה: אני לא מכינה דברים לבתים של אנשים אחרים לפני שהתייעצתי איתם. לא אוהבת כשעושים לי את זה אז לא עושה זאת לאחרים).
צירפתי את הטנדר הירוק שמשתלב יפה עם צבעי השמות.
ורד

יום חמישי, 7 באוגוסט 2014

אבולוציה של עוגות יום-הולדת

כבר ציינתי בעבר שבישול ואפייה אינו תחביב מועדף עלי.
ברגע שהילדים נולדו, רציתי להכין להם עוגות יפות ליום ההולדת. לא רציתי לקנות עוגות כי מאוד אהבתי את הרעיון שהם שישוויצו ויגידו "אמא הכינה".
כמובן שכדי להשוויץ, צריך שייצאו עוגות ראויות.
למזלי, ההתנסויות הראשונות היו כשהבכור היה תינוק ולא עניין אותו מה קורה סביבו. כשגדל, כבר הצלחתי להפיק עוגות ראויות פחות או יותר.. 
יש לציין שבעיניי אני משתפרת מדי שנה. אין ספק שאפשר לראות את אבולוציית העוגות לאורך השנים.
כרגע אני אנטי בצק סוכר ועושה כל מאמץ כדי להמנע משימוש בחומר זה (לא אוהבת את הטעם).
אני לא נחרצת בעמדתי על בצק סוכר כי ניסיון העבר הוכיח שאני נוטה לשנות את הדעה שלי. או, כפי שאריאל זילבר אמר באופן מדויק: "היו לי פעם עקרונות, מכרתי את (כמעט) כולם. עסקה מוצלחת בשבילי, טובה גם בשבילם".
בכל אופן, הנה התמונות:
הבכור - יום הולדת שנה:
זה השלב שרק התחלתי לתרגל כיתוב על עוגות. זו עוגת זברה של קרין גורן עם עיטורים שהכנתי לראשונה בחיי. ממש התלהבתי שהצלחתי לייצר כיתוב קריא על העוגה.
הבכור - יום הולדת שנתיים בגן
בשלב הזה כבר הגעתי מוכנה. בדקתי באינטרנט, ליקטתי תמונות שמוצאות חן בעיני וניסיתי לחשוב איך מכינים אותן. קניתי ספרים שיצאו בשנת תרפפ"ו כי הם לא עוסקים בבצק סוכר והרכבתי את העוגה של החווה.
החיות מפלסטיק ומסירים אותן לפני חיתוך העוגה, הבריכה היא שמנת עם מעט צבע מאכל כחול והחול הוא ביסקוויטים.
לקחים מהעוגה: less is more - לא צריך להניח את כל החיות שקניתי על העוגה.
יום הולדת שנתיים - משפחה:

רעיון מיו טיוב - חול מביסקוויטים, עיטורים מסביב של סוכריות קשות שקונים בסופר, שמשיות של קוקטיילים, דלי וכף קטנטנים ב2.5 שקלים ואלמו אחד.
לקחים עתידיים: לא להניח דברים כבדים על עוגה רכה! זו עוגת שמנת וריבת חלב קפואה ובנסיעה אלמו התחיל לשקוע בתוכה.. היה מלחיץ!
ועל הדרך גם טראפלס שהם תמיד מסמר הערב.
הבכור - יום הולדת 3 בגן:
החול הוא פתי בר, בעלי הכין את התמרורים במדפסת תלת מימד שרכש לאחרונה, אז שמח לקבל פרוייקט לעיצוב ולהדפסה (כי, בואו נודה בזה, אין באמת מה לעשות עם מדפסת תלת מימד..), המדבקות על התמרורים מחנות של ציוד לגני ילדים.
לקחים לעתיד: רקע העוגה צריך להיות יותר מנוגד לצבע החול - או חול מאוריאו, או רקע כהה מאוד.
יום הולדת 3 משפחה:
סוכריות סקיטלס ממויינות לפי צבע - ממש ריפוי בעיסוק.
 לכבוד יום הולדת 4 הבכור קיבל 4 עוגות. למה? כי הוא נולד בחופש הגדול, כמוני, באוגוסט.. ואף פעם לא חגגו בדיוק במועד אז אלה המועדים:
יום הולדת 4 לגן בסוף חודש יוני:

שתי עוגות שוקולד עגולות, העליונה חצויה ל-2 ומקופלת, קצפת עם קצת צבעי מאכל, כביש מפירורי אוריאו ובובות של הסדרה האהובה עליו, רובו אוטו פולי.
יום הולדת לקייטנה בסוף חודש יולי:

עוגת שוקולד בסיסית, מסביב מרשמלו עגולים, בבסיס אבני שוקולד, כיתוב עם חותכני עוגיות שלתוכם שפכתי סוכריות צבעוניות.
יום הולדת ביום שישי בצד שלי:
עוגת שמנת וקצפת (באמצע ריבת חלב) עם בסיס פקאן מסוכר. הדפסתי על נייר דף צביעה של הרמזים של בלו, המסתי במיקרוגל כמה קוביות של שוקולד מריר (!!) בפינה של שקית ניילון לכריכים.
הנחתי נייר אפייה מעל הדף המודפס, וזילפתי בהתאם לקווי המתאר. חיכיתי קצת שהשוקולד יתקשה ואז הוצאתי את העוגה מהמקפיא, הפכתי עליה את נייר האפייה וקילפתי אותו בזהירות. השוקולד התקשה בגלל הקור של העוגה.
יש לציין שניסיתי בהתחלה לקלף את השוקולד אבל הוא כל הזמן נשבר.
יש לשים לב שמשתמשים בשוקולד מריר ולא שוקולד למריחה, או שוקולד חלב או שוקולד לבן כי הם לא מתקשים.
עוגת יום הולדת ביום שבת בצד השני:
וגת שוקולד בסיסית, אצבעות כיף כיף מסביב שנדבקו לציפוי, סוכריות סקיטלס (השנה קיבלתי "תלונה" שסקיטלס לא מכיל שוקולד ועליי לעבור לסוכריות עדשים או m&m's)..
לא חישבתי נכון את כמות הסקיטלס והיה לי עוד מקום על העוגה אז לקחתי מעוגיות החמאה שבמקרה הכנתי מספר ימים לפני יום ההולדת והן סגרו לי את החור.
הגענו לחודש החורפי של ימי ההולדת בתא המשפחתי הקטן שלנו.
אז ניסיתי את מזלי בזילוף, ממש בקטנה, על עוגת שוקולד לגן של בן הזקונים.
יומיים אחרי הכנת העוגה הלכתי לסדנת זילוף.
הפעם הכנתי עוגה ליום ההולדת של בעלי שחל באותו החודש. חלקכם יסתכלו על העוגה ויישטפו בגל נוסטלגיה, האחרים... אתם כנראה צעירים מאיתנו..
בכל אופן, מדובר בלאקי לוק - עד היום בעלי שומר את חוברת המדבקות של הסדרה, אז הכנתי כבר עוגה.
עוד לא הצלחתי לפענח את המתכון המושלם לקצפת.. הקצפת החלבית מתחממת מהר וקשה מאוד לעבוד איתה אבל היא טעימה בהרבה! ואילו הקצפת הצמחית יוצאת מושלם אבל אני לא מסוגלת להכניס אותה לפה.. אם אמצא מתכון טוב לזילוף בקצפת חלבית אעלה אותו לכאן.
נתראה בשמחות!
ורד

יום רביעי, 6 באוגוסט 2014

חולצה ישנה הופכת לכרית

גיסתי הביאה לי חולצת פיג'מה ישנה.
היא ואני לא נוהגות לתת בגדים אחת לשנייה אז מעט הופתעתי.
היא ניסתה להסביר שזו חולצה מאוד נוחה ונעימה וכדאי לי ללבוש אותה לשינה.
אחרי בירור קל היא הסבירה שהחולצה כבר ישנה מדי ללבישה, אבל היא אוהבת אותה מאוד וכואב לה להשליך אותה.
הצעתי לה להפוך אותה לכרית  - היא קפצה על הרעיון.
ארבעה תפרים מאוחר יותר:

היא היתה מאושרת!
ורד