היום חל יום הולדת 60 לחמותי.
עולם היצירה משותף לשתינו אז החלטתי להכין לה ערכה קלה לנשיאה ובה אפשר לקחת את הפרויקט אותו היא סורגת בקלות.
חודשים מראש קניתי באתרים הסיניים ברשת 2 סטים של מסרגות קרושה: סט אחד מסרגות במבוק, סט שני מסרגות עם ידית אחיזה.
תחילה ניסיתי לחשוב על סלסילה מתאימה. בהתחלה חשבתי על סל שוק מפלסטיק של פעם. בעלי טען שזה ממש מכוער והפעם יש לו זכות וטו בגלל שמדובר במתנה לאמו.
באחד השיטוטים בפייסבוק נתקלתי בפוסט יצירה מסלסילת פיקיניק.
החסרתי פעימה! היה ברור שהסלסילה מושלמת! נכנסתי לתגובות כדי לברר מהיכן הסלסילה וראיתי שמישהי הקדימה אותי בשאלה.
מסתבר שהסלסילה נרכשה בחצי חינם (אני לא זוכרת מה כותבת הפוסט יצרה מהסלסילה מרוב שהייתי ממוקדת מטרה).
יום למחרת רכשתי לעצמי סלסילה מושלמת.
פירקנו את המכסים של הסלסילה שהיו מחוברים בחוטים רופפים שנצבעו בלבן יחד עם הסלסילה.
תחילה ניסינו לתפור עם סרט סאטן אדום ויפה, אבל חוסר האלסטיות שלו גרמה למסרגות להיות רפויות מדי או לחוצות מדי, תלוי בגודל המסרגה. אז לסאטן הוספנו גומי רחב לבן שהיה לי בבית וזה שיפר במעט את המצב אבל עדיין לא מושלם.
אז מצאנו את הפתרון הבא:
קנינו 2 רצועות ארוכות של גומי רחב: רצועה אחת בצבע אדום ורצועה שנייה, מעט צרה יותר בצבע שחור עם עיטורים עדינים במראה תחרה.
מדדנו את דופן הסלסילה וחתכנו את הרצועות בהתאם, תפרנו את הרצועה השחורה על האדומה במרווחים של 3 ס"מ.
תפרנו את רצועות הגומי על הבד המקורי שהגיע בתוך הסלסילה.
חזרנו על אותה פעולה בצידה השני של הסלסילה
סיימנו! הכנסנו את המסרגות
בצד השני הוספנו כלים הכרחיים לסורגת: מספריים, סרט מדידה, סמני שורה
חיברנו את המכסים עם חוטי ניילון לבנים והמתנה מוכנה!
אני רוצה לציין שבעלי רצה לקחת חלק פעיל בהכנת המתנה לאמא שלו ותפר את כל החלקים לבדו. אני רק עמדתי לידו ונתתי לו הסברים טכניים על תפעול מכונת התפירה.
ברגע האחרון הכנתי כרטיס ברכה שצורף לסלסילה.
כי בסופו של יום, אין כמו אמא!!
אז המון מזל טוב, שושי, עד 120!
אוהבים,
אסף, ורד והילדים
עולם היצירה משותף לשתינו אז החלטתי להכין לה ערכה קלה לנשיאה ובה אפשר לקחת את הפרויקט אותו היא סורגת בקלות.
חודשים מראש קניתי באתרים הסיניים ברשת 2 סטים של מסרגות קרושה: סט אחד מסרגות במבוק, סט שני מסרגות עם ידית אחיזה.
תחילה ניסיתי לחשוב על סלסילה מתאימה. בהתחלה חשבתי על סל שוק מפלסטיק של פעם. בעלי טען שזה ממש מכוער והפעם יש לו זכות וטו בגלל שמדובר במתנה לאמו.
באחד השיטוטים בפייסבוק נתקלתי בפוסט יצירה מסלסילת פיקיניק.
החסרתי פעימה! היה ברור שהסלסילה מושלמת! נכנסתי לתגובות כדי לברר מהיכן הסלסילה וראיתי שמישהי הקדימה אותי בשאלה.
מסתבר שהסלסילה נרכשה בחצי חינם (אני לא זוכרת מה כותבת הפוסט יצרה מהסלסילה מרוב שהייתי ממוקדת מטרה).
יום למחרת רכשתי לעצמי סלסילה מושלמת.
פירקנו את המכסים של הסלסילה שהיו מחוברים בחוטים רופפים שנצבעו בלבן יחד עם הסלסילה.
תחילה ניסינו לתפור עם סרט סאטן אדום ויפה, אבל חוסר האלסטיות שלו גרמה למסרגות להיות רפויות מדי או לחוצות מדי, תלוי בגודל המסרגה. אז לסאטן הוספנו גומי רחב לבן שהיה לי בבית וזה שיפר במעט את המצב אבל עדיין לא מושלם.
אז מצאנו את הפתרון הבא:
קנינו 2 רצועות ארוכות של גומי רחב: רצועה אחת בצבע אדום ורצועה שנייה, מעט צרה יותר בצבע שחור עם עיטורים עדינים במראה תחרה.
מדדנו את דופן הסלסילה וחתכנו את הרצועות בהתאם, תפרנו את הרצועה השחורה על האדומה במרווחים של 3 ס"מ.
תפרנו את רצועות הגומי על הבד המקורי שהגיע בתוך הסלסילה.
חזרנו על אותה פעולה בצידה השני של הסלסילה
סיימנו! הכנסנו את המסרגות
הוספנו 2 גלילי חוטי טריקו כי סלסילה ריקה זה ממש מבאס
אני רוצה לציין שבעלי רצה לקחת חלק פעיל בהכנת המתנה לאמא שלו ותפר את כל החלקים לבדו. אני רק עמדתי לידו ונתתי לו הסברים טכניים על תפעול מכונת התפירה.
ברגע האחרון הכנתי כרטיס ברכה שצורף לסלסילה.
אז המון מזל טוב, שושי, עד 120!
אוהבים,
אסף, ורד והילדים
