ברשומה הקודמת ציינתי שתפרתי שתי שמיכות לחברה בהיריון עם תאומים - בן ובת.
כשהחלטתי שאני רוצה להתחיל לתפור, קיבלתי מתנה מההורים של בעלי, מכונת תפירה ישנה של זינגר כח-ד-ש-ה עם החוברת המקורית.
ההתרגשות היתה גדולה אבל כל פריט שניסיתי לתפור יצא עם תפר חלש - במקרה הטוב ועם חוטים משתלשלים מכל הכיוונים במקרה הרע. בסופו של דבר, מסתבר שהמכונה נזקקה לתיקון קטן אך הנזק (הנפשי) נעשה ומאז חששתי לגעת בה.
ואז באה יעל, חברה קרובה, בעלת ותק בתפירה שכבר תפרה שמיכות לכל החברות ההריוניות שלה.
יעל עשתה לי שטיפת מוח: "את מסוגלת", "קטן עלייך" וקנתה אותי ב"אני אעזור לך". אז האמנתי לה - וטוב שכך!!
השמיכות מורכבות מכותנה בצד אחד ופליז בצד השני עם שוליים מסרט סאטן ותפרים שיוצרים צורה של משבצות גדולות לכל אורכה.
לקחתי את המידות הרצויות.
גזרתי אפליקציות מהכותנה לשמיכות - כוכב לשמיכה הכחולה, לב לשמיכה הורודה.
תפרתי את האפליקציה על הפליז בתפר זיג-זג:
הצמדתי את הפליז לכותנה - שמאל לשמאל כי התפרים נסתרים תחת הסאטן.
השתמשתי בסרגל זווית 45 מעלות כדי לסמן את התפרים האלכסוניים בגיר ותפרתי בחוט לבן לכל אורכם.
קיפלתי את סרט הסאטן וגיהצתי (השוליים של הסרט היו יפים, אז לא יצרתי ממנו סרט אלכסון), הצמדתי לשוליים ותפרתי את הדפנות: חוט ורוד לסרט הורוד, חוט כחול לסרט הכחול.
נותרו לי שאריות צרות וארוכות מבד הכותנה אז יצרתי איתן צעצוע קטן, לתוכו הכנסתי מילוי רך ופעמון קטן.
כשסיימתי, חברתי טרם ילדה אז סרגתי גם שתי אפודות (עבודה של שעות בודדות..).
ואז, בשעה טובה, יצאו התאומים (
) ומסתבר שהשמיכות האלה משמשות אותה רבות וכך גם הצעצועים (הכי כיף לשמוע!!).
היה פחות קשה משחשבתי. המסקנות שלי מהחוויה:
1. יעל יודעת למה אני מסוגלת יותר טוב ממני.. 
2. להבא, כדי לקצר תהליכים, לא להשתמש בסרט סאטן, אלא לחתוך את חתיכת הכותנה גדול יותר מהפליז בכ-5 ס"מ לאורך ולרוחב ולתפור את הפליז במרכז של חתיכת הכותנה. לקפל את השוליים מהכותנה ל-2 ולתפור מסביב. אולי יצא פחות מרשים, אבל בוודאות יותר מהיר.
ורד
!
).
