יום שישי, 12 באוגוסט 2016

תכשיט ראשון - שרשרת

הגיע הזמן להתנסות בתחומי יצירה חדשים.
לא מזמן הייתי בסוף שבוע בהפתעה בניו יורק באדיבות בעלי היקר.
קניתי שם, בין היתר, לוח מסמרים לקיפול חוטי מתכת המשמש לעיצוב תכשיטים.
עוד לא נגעתי בו ולכן אני לא מעלה תמונה.
אבל זה פתח לי את התיאבון לתכשיטים משלי שמתאימים בדיוק לטעמי.
אז הלכתי לקנות חומרים בסיסיים ליצירת תכשיטים.
מצאתי בפינטרסט תמונה של תכשיט שמוצא חן בעיני והוא היה הקו המנחה לתכשיט הראשון.
אז נתחיל מהסוף:

רציתי שהשרשרת תהיה מחוט טריקו בצבע כחול רויאל.
אבל לא היה לי חוט טריקו בצבע הזה ונראה לי מטופש לקנות גליל שלם בשביל שרשרת.
אז קניתי:
חוט זמש סינטטי בצבע כחול שמחולק ל-5 יחידות באורך 90 ס"מ כל אחת.
שני תליונים כסופים בגדלים מעט שונים וכך תליון אחד יכול להכנס בתוך התליון השני.
חבילת צינורות פליז (השתמשתי רק בשניים).

השחלתי את הצינורות על חוטי הזמש (בחרתי להשתמש בשלושה חוטים ולא בכל החמישה)

העלתי את התליונים

השחלתי את קצה החוט לתוך הצינור

עקב כך שאין לי מושג בתחום וממש רציתי שהשרשרת תהיה מוכנה, לקחתי סיכון עם דבק טאקי נוזלי ומילאתי חלק מהצינור כדי שהחוטים לא ישתחררו
הנחתי בצד לייבוש ונכון לעכשיו נראה שהדבק מחזיק את החוט היטב.
תמונה נוספת של התוצאה:
הביקורות: צוננות..
למה בחרתי חוט כחול ולא שחור? זה לא מתאים לשום פריט לבוש...
החוט עבה מדי, צריך רק חוט אחד ולא שלושה...
זה לא ארוך מדי?

התשובות שלי: ככה, לא ולא.
יש לי טעם קצת שונה (הגדרה שלי) לעיתים מזעזע (הגדרה לא שלי)
אבל זה היה הרעיון בהכנת התכשיט, לא? שיהיה בדיוק בטעם שלי.
בעיניי, נכון לעכשיו, יצא בדיוק כמו שרציתי.
ואני באמת מודה לכל מי שהביע את דעתו (כי אני שאלתי) ולא פשוט אמר "יופי", "מהמם" למרות שאינו חושב כך.
עוד שרשרת בדרך.
ורד

יום שישי, 5 באוגוסט 2016

החופש הגדול: בקבוקים עם "חול" צבעוני

הו אלוהי הפינטרסט המציל משעמום בחופש הגדול..
אז קדימה לעניינים:

מצרכים:
מלח גס
צבעי מאכל נוזליים (הכי זולים מהאגף בסופר עובדים הכי טוב)
שקיות זִיפְּלוֹק (עם פס סגירה)

אופן ההכנה:
מעבירים מלח לשקית
מוסיפים צבע מאכל
נועלים את השקית
נותנים לילדים לנער, לערבב, ללוש...
במידת הצורך, מוסיפים עוד צבע, עד לקבלת הגוון הרצוי.
חוזרים על הפעולה עם שקיות בצבעים אחרים.
*ניסיתי להכין עם צבעים איכותיים יותר- סמיכים וגם קשים, התוצאה לא היתה אחידה כמו זו של הצבעים הנוזליים.

עכשיו יש שתי אפשרויות:
1. להשאיר את השקית פתוחה ולתת למלח להתייבש 
(ניסיתי, אחרי יומיים בקיץ הישראלי שלנו זה עדיין לא התייבש במלואו).

2. להניח נייר אפייה על מגש, לפזר עליו את המלח הצבוע והלח, להכניס לתנור על חום בינוני לחמש דקות ולהחזיר לשקית.
(האפשרות המועדפת עלי)

קניתי בקבוקונים מזכוכית, נתתי לילדים משפכים והם כבר המשיכו לבד.





אחר-כך קיבלו דבק פלסטי נוזלי וציירו עם המלח ציורים.

כל ההתעסקות מתחילתה ועד סופה העבירה לנו אחר צהריים שלם..

חופשה נעימה,
ורד