דיסקט מחרוזי גיהוץ

היום הדברים שאנחנו רוצים לנייד ממחשב למחשב שומרים בדיסק און קי.
אפילו הדיסקים הופכים למצרך לא שימושי.
אז דיסקט? מי בכלל זוכר מה זה?
הקטע המצחיק הוא שהאייקון לביצוע שמירה במעבד תמלילים ובכלל, הוא דיסקט..
בעברי הרחוק הייתי צריכה ללמד משתמשים תוכנה חדשה שהביאו להם לחברה.
שם למדתי שרוב האנשים קוראים לזה הונדה כי האייקון הזכיר להם את הסמל של רכבי הונדה.
במשך כל שהותי בחברה, בכל פעם שרציתי שיבצעו שמירה, פשוט אמרתי ללחוץ על ההונדה.. ממש הצחיק אותי כל פעם!
אז הנה התוצר - דיסקט צבעוני מחרוזי גיהוץ:

משמש למעמד כוסות. נותנת לאבא שלי בסוף השבוע. הבנאדם מכור למחשב שלו, אז לפחות שלא יהיו כתמי מים על השולחן..

יש המון כאלה למכירה באטסי, למי שממש חייב כזה!
ורד

פרפרים מבקבוק פלסטיק

רגע לפני ישיבת הצוות בה חשפנו את הגמדים ואת הענקים החלטתי לתת מתנה נוספת לצוות: סוכריות על מקל.
כמובן שאצלי לא יעלה על הדעת לחלק סתם סוכריות אז עוד באותו בוקר עמלתי בהכנת 40 פרפרים מבקבוקי פלסטיק שאספתי ערב לפני.
הדפסתי ציור פשוט של פרפר וגזרתי את הבקבוקים בחלק הישר:

כל בקבוק מספיק לשני פרפרים. גזרתי את העיגול לחצי. עדיף לגזור על המקום בו היתה דבוקה התווית של הבקבוק כדי שלא ישפיע על צבעי הפרפר.

עם קצת נייר דבק מדביקים את הפרפר לפְּנים הפלסטיק ועוברים עם טוש פרמננט (שלא יורד) על קווי המתאר של הפרפר.

אפשר לבצע שינויים בקווי המתאר לפי רצונכם. אני שיניתי את אחד הפרפרים. הורדתי 2 קווים והוספתי נקודות..
גוזרים לפי קווי המתאר החיצוניים.

עכשיו יש שתי אפשרויות צביעה:
1. לצבוע בטוש פרמננט.
2. לצבוע בלק.

טוש פרמננט צביעה מהירה וחומרים זולים אבל בעיניי לק מייצר אפקט יפה בהרבה!
צבעתי בשניהם לשם ההשוואה:

דגש חשוב:
אם מחליטים להשתמש בטושים לצביעה, עדיף לצבוע בצד השני של הפרפר שאין עליו את קווי המתאר השחורים.

בפרפר הטושים שלי עשיתי את החלק התחתון של הכנפיים כדי להראות מה קורה אם צובעים באותו צד: השחור נמחק / נמרח. בחלק העליון של הכנף צבעתי בחלק התחתון ורואים היטב את קווי המתאר.

שלא תבינו אותי לא נכון, את כל הפרפרים צבעתי בטושים! אבל אם היו לי 2-3 פרפרים להכנה,אין ספק שהייתי צובעת בלק (הרי כבר יש לי את הצבעים של הלק בבית).

לסיום, מקפלים את הפרפר לחצי, מוסיפים חתכים בנקודות החיבור של הפרפר (לפי קווי המתאר) ומשחילים סוכריה.

דגש אחרון:
אני לקחתי כל בקבוק שקוף שמצאתי. למדתי מספר דברים:
1. לא לקחת בקבוקים עם המון כפלים - עדיף בקבוקים ישרים.
2. לא לקחת בקבוקים מפלסטיק עבה (בקבוקי קולה ממש קשה לגזור). יש בקבוקים מפלסטיק ממש דק וזה מרגיש כאילו גוזרים נייר. לפני שבוחרים בקבוק תבדקו אם הוא רך, דק, חלק וגמיש.

כל ענק היה צריך לנחש מי הגמד שלו. ברגע שגילה, נתן לו סוכריית פרפר. כך כולם קיבלו סוכריה.
ורד

עוגיות מזל עשויות לֶבֶד

לכבוד חג פורים החלטנו לשחק בעבודה את המשחק הגמד והענק (או בשמו האחר, הגמד המגומד).

כללי המשחק בקצרה:

כל אחד שולף פתק עם שם של עובד אחר ועליו להביא מתנות לאותו אדם בסתר.

החלטנו להגביל את המשחק לעד 3 מתנות בעלות של 7 שקלים כל אחת. כמובן, אפשר להביא דברים יצירתיים באופן חופשי (כרטיס עליו כתוב "יום נעים" ושאר דברים שלא עולים כסף אך מעלים חיוך ענק על הפנים)

משך המשחק: שבועיים וחצי, עד פורים ואז נחשוף את הגמדים.

תוך כדי התייעצות עם עמיתה בנוגע למשחק, היא הציעה שלא ישלפו פתק מקערה ואולי אפשר לערוך הגרלת פתקים מעניינת יותר.

עמיתתי היקרה לא ידעה איזו פצצה היא הנחיתה. מאותו רגע מוחי קודח בנסיון להגות דרך חלופית לשליפת פתקים.

אז חזרתי לערימות הלֶבֶד הנטושות שלי, שלפתי אקדח דבק חם והתחלתי לעבוד.

תחילה, שרטטתי עיגולים על גבי הלֶבֶד בעזרת סביבון שבור שהסתובב בבית. כמובן שכוס תעשה את העבודה.

באמצעות דבק חם, הדבקתי את עיגול הלֶבֶד בצורת גליל.

לתוך כל גליל הכנסתי פתק אחד עם שם של איש צוות. לא הכנסתי את הפתק במרכז אלא בקצה של צד אחד כדי לאפשר שליפה קלה של הפתק.

בצד החָלָק של הגליל (לא באזור שהדבקתי) מוצאים את נקודת האמצע (פחות או יותר) ומקפלים. בודקים שזה נראה כמו עוגיית מזל, מוסיפים דבק חם ומדביקים.

מחזיקים מספר שניות עד שהדבק מתקשה.

במידה והעוגייה נראית פתוחה מדי לטעמכם, מוסיפים עוד קומה של דבק חם.

זה הכל! דרך מעניינת יותר לערוך הגרלה.

ורד

פרחים עשויים לֶבֶד

קר לי!

לפעמים כשקר לי, אני לא יוצאת מהמיטה. צמודה לפוך ולמפזר חום.

לפעמים כשקר לי, אני אופה. העיקר שהתנור יעבוד.. או הכיריים.. או הטוסטר..

הפעם, נצמדתי לאקדח דבק חם. לא עזבתי אותו כל השבת!

לכבוד יום המשפחה הכנתי לצוות בעבודה פרחים מלֶבֶד. חיפשתי הדרכה שלא דורשת יותר מדי טרחה של גזירת עלי כותרת בגדלים שונים או דיוק בעבודה. מצאתי את הפרח המושלם לעצלנים כמוני.

גזרתי רצועות לֶבֶד ברוחב 2 אינץ' (יותר נוח להסתכל על הצד הזה של הסרגל). 5 ס"מ זה קרוב מספיק.

אורך כל רצועה קצת יותר מ-50 ס"מ. מדדתי את האורך במיוחד בשביל ההדרכה הזו. ברמת העקרון זה היה האורך של יריעת הלֶבֶד ולא היה לי עניין להתעסק בגזירות מיותרות. אפשר ארוך יותר או קצר יותר - זה ישפיע על מספר הליפופים של הפרח.

מקפלים את רצועת הלֶבֶד לחצי ומדביקים בעזרת דבק חם. מי מכם שלא נוהג לעבוד בדבק חם אציין, למרוח כל פעם דבק על מקטע קצר ולא על כל הרצועה, אחרת הדבק יתקשה לפני שתספיקו להדביק.

עכשיו מגיע החלק המעצבן. לגזור 2/3 לאורך הרצועה. אם כל הרצועה נחתכת, אל דאגה, אפשר להדביק בהמשך.

כשמדובר בפרח אחד או שניים, זה נסבל אבל כשמדובר ב-30 פרחים זו עבודה סיזיפית! בפרח השלישי הדלקתי את הטלוויזיה  ובהיתי בתכניות רק כדי להעביר את הזמן.

שימו לב שחלק מהפרחים גזרתי ישר, חלק גזרתי באלכסון ולקראת הסוף, גזרתי איך שיוצא, העיקר לסיים עם זה כבר.. בתוצר הסופי הגזירה הישרה והאלכסונית יוצאות מעט שונה אבל בסופו של דבר, אין סיבה להשקיע בדיוק גזירה. זה ייצא טוב בכל מקרה.

לקחתי קשיות צבעוניות ושמנות שקניתי בזמנו מאיקאה, חתכתי אותן לשתיים.

מרחתי דבק חם על קצה הקשית והתחלתי ללפף. רצועות שנחתכו ל-2 עקב חוסר תשומת לב, פשוט מדביקים בהמשך לרצועה הקיימת.

 כך נראה מלמטה

כל הפרחים המוכנים

ורד

מתלה לטעינת טלפון נייד

במקום העבודה שלי כל השקעים הנמוכים תפוסים בעמדות מחשב.

נותרו רק שקעים שבכדי להגיע אליהם צריך לטפס על כיסא ואם רוצים לחבר את הסלולרי לטעינה, צריך להביא שולחן ולהעמיד עליו כיסא כדי שהמכשיר לא יהיה תלוי באוויר.

אז מכינים מתלה למכשיר:

לוקחים בקבוק ריק מפלסטיק קשיח (שמפו, מרכך כביסה מרוכז..)

באמצעות טוש פרמננט מציירים ביד חופשית את הדוגמה הבאה:

חורצים את הקווים עם סכין יפני וחותכים לאורך הקווים (פחות או יותר). אפשר במספריים חדים או להמשיך לעבוד בסכין יפני.

גוזרים גם את החתיכה הקטנה (החלק הכי מתסכל בסיפור) 

מיישרים אם עקום, מסדרים , מעצבים. ברמת העיקרון זה מוכן לשימוש

אם ממש בא לכם, ויש לכם שאריות בדים בבית, אפשר לקחת דבק נוזלי - לבן, הכי זול שיש.

מורחים את הדבק על הפלסטיק, מדביקים את הבד בצורה מתוחה, מורחים עם מכחול הרבה דבק על הצד החיצוני של הבד (כן, זה קצת מלכלך..)

לא גוזרים עדיין את שאריות הבד!!!

מניחים בצד יממה. כשחוזרים הדבק הפך שקוף והבד דבוק מאוד חזק. עכשיו אפשר לגזור את שאריות הבד.

הוספתי וושי טייפ של פסנתר וזה מוכן.

הערה מאוד חשובה - צריך לעשות את הכניסה לשקע גבוה יחסית, אחרת הסלולרי מתנגש במטען ואי אפשר לחבר לשקע (מניסיון!!). מצרפת קישור להדרכה נוספת.

את האחד שיצא לי קצר מדי אני שוקלת לחבר איכשהו לשולחן ולמלא אותו בטושים ובצבעים... נראה...

נדלקתי על הפשטות של הדבקת בד למיכל אז הדבקתי לקופסאות פח של מזון תינוקות. יש לציין שהפכתי למכורה. הכנתי כבר 20 קופסאות בערך ויש לי עוד שפע שאריות בדים להדבקה. תענוג!!

ורד