יום שישי, 10 בספטמבר 2010

תיק דו צדדי ושמיכה לבובה

זוכרים את האתר עם ההדרכה לקופסת גפרורים? אז יש שם הדרכה מאוד פשוטה לתיק דו צדדי.
בהתחלה המטרה היתה להכין את התיק לעצמי, אבל כשאני מכינה משהו בפעם הראשונה, אני נוהגת ללכת לפי המידות בהדרכה ובפעמים הבאות להתאים לצרכים שלי. מידות התיק הן 21.5 x46 ס"מ כפי שרשום באתר.
במקום ידיות מחבלים תפרתי ידיות מאותם הבדים באורך 50 ס"מ וברוחב 10 ס"מ כל ידית וכך יצא תיק ממש קטן וחמוד.
ניסיתי לחשוב מה לעשות עם תיק כל כך קטן ואז נזכרתי שאמא שלי ביקשה שמיכה לעגלה של הבובה בשביל אחיינית שלי ונשארה לי חתיכת בד קטנה משני הצבעים אז כבר הכנתי שמיכה תואמת ונתתי לאחיינית המקסימה שלי.
נשארו לי שאריות ממש קטנות של בד אז הכנתי שני עיגולים בגדלים שונים ויצרתי מעין פרח עם כפתור במרכז.
את דוגמנות הידיים עושה האחיין הבכור שלי 3>

ורד

יום חמישי, 5 באוגוסט 2010

עוגה בעציץ

תחילה, אני רוצה לציין - אני לא חובבת בישולים. אני לא נוהגת לבשל או לאפות - בודאי שלא דברים מסובכים.
רשומה זו לא מכילה מתכון!! רשומה זו מכילה המלצה לפעילות עם ילדים או סתם הגשה מגניבה של עוגה (אולי לט"ו בשבט..)
אחרי כל ההתנצלויות וההקדמות אפשר להתחיל.
מדובר ברעיון שראיתי באחת התכניות של מרתה סטיוארט, ניסיתי פעם אחת ומאז אחותי מנצלת את הפעילות בימי הולדת של הבנות שלה (עם שינוי קל שיצוין בהמשך).
קונים עציצי טרה קוטה במשתלות בכל קוטר שתבחרו - מומלץ קוטר קטן כי מדובר במנה אישית.
שוטפים את העציצים עם מים וסבון וליתר בטחון, שמים את העציצים בקערה גדולה עם מים רותחים כדי לחטא אותם.
אחרי כן, מוציאים את העציצים וממתינים לייבוש.
גוזרים נייר אפייה בקוטר בסיס העציץ ומניחים בתוך כל העציצים. (מן הסתם יש בעציצים חור בבסיס ונייר האפייה מונע נזילות..).
מומלץ למרוח מעט חמאה / שמן / קקאו על דפנות העציץ ועל נייר האפייה כדי למנוע הדבקות של העוגה.
מכינים כל עוגת שוקולד מועדפת ואת הבלילה שופכים לעציצים ומכניסים לתנור.
שימו !!
עוגה בתנור נוטה לתפוח. לא למלא את העציצים עד הסוף כי יש עוד תוספות מעל העוגה. מספיק עד מעל הקו שבו העציץ מתרחב. בכל מקרה, זה נראה יותר אמיתי אם העוגה לא חורגת מגבולות העציץ - עדיף פחות מאשר יותר.
אחרי שהעוגה נאפתה והעציצים התקררו, מורחים שוקולד נוטלה על ראש כל עציץ. לוקחים עוגיות אוריו בלי המילוי הלבן, מפוררים אותן ושמים בקערה. טובלים את ראש העציץ בשברי העוגיות.
העוגיות נדבקות לנוטלה והעציץ נראה מכוסה באדמה.

קונים שוקולדים בצורת אבנים (ניתן להשיג בחנויות שף, למרות שמצאתי אותם גם בחלק מהסופרים) ומפזרים על האוריו.
לוקחים גבעול של צמח תבלין (אני בחרתי בנענע) ו"שותלים" אותו בעציץ.


ניתן לקנות במשתלות גם בסיס למספר עציצים ולפזר בו את אבני השוקולד.


 השדרוג של אחותי:
גבעול נענע לא נראה אטרקטיבי במיוחד בעיני ילדים קטנים.
בימי הולדת של האחייניות שלי אחותי מכינה מראש את העוגות בעציצים, מביאה לבנות סוכריות גומי אותן הן שמות על שיפודים.
כל ילדה מקבלת עציץ, הן מורחות את הנוטלה, שוברות וטובלות את האוריו, מוסיפות אבני שוקולד ותוקעות את השיפודים שהכינו בעציץ.
בסוף יום ההולדת כל ילדה לוקחת את העציץ שהכינה להשוויץ בבית.
ורד




יום שלישי, 27 ביולי 2010

מגירות מקופסאות גפרורים

הפעם הרשומה קצרה.
במהלך שיטוטים ברשת הגעתי לאתר מדהים באנגלית עם הדרכות ברורות ותמונות לכל שלב.
החלטתי לנסות להכין את קופסאות הגפרורים. נראה פשוט ויפה.
ולהלן התוצאות:


 ומהצד האחורי:

מסתבר שלוקח מעט מאוד זמן להכין את המגירות.
לאחר התלבטות ארוכה בנוגע לשימוש בתאים הקטנים של הקופסה, החלטתי לאחסן בה את הציוד הדוקר של התפירה:
מגירה 1: מחטים.
מגירה 2:סיכות קטנות.
מגירה 3: סיכות ביטחון קטנטנות.

ורד


שרשרת סרוגה במסרגה אחת

מיומנות זו לא הסכמתי ללמוד ודאגתי לדחות אותה למשך חצי שנה.
הייתי בטוחה שמדובר בתהליך כל-כך מסובך שלא אוכל להבין אותו.
טעיתי!! בגדול!!
הכנתי את השרשרת תוך רבע שעה ויש לה צבעים נהדרים לקיץ.
אז איך עושים את זה?
קונים חרוזים עם חור - אני קניתי שקית גדולה של חרוזי פלסטיק שקופים, לא עגולים, בצבעים כחול, ורוד וירוק שמשתלבים עם שמלה פרחונית שקניתי באותם צבעים.
קונים חוט בצבע מועדף בחנות תכשיטים (חנות הצמר הקבועה שלי לא מחזיקה בחוטים כאלה..).
על הגליל עצמו משחילים את כל החרוזים הרצויים לפי סדר הופעתם.
שימו !
לא חותכים את החוט מראש כמו שכאשר אנחנו סורגות אנחנו לא חותכות את החוט מראש (אחרת זה לא נקרא סריגה אלא מקרמה ).
אני השחלתי לפי סדר מסוים כי יש לי הפרעה קטנה ואני לא יכולה פשוט ללקט את החרוזים ולהשחילם באופן אקראי על החוט. הסדר שלי הוא כחול - ורוד - ירוק - ורוד - 2 כחול - 2 ורוד - 2 ירוק - ורוד - 3 כחול - 3 ורוד - 3 ירוק - ורוד וחוזר חלילה.
רווח בין חרוזים:
5 עיני שרשרת, מעבירים חרוז כחול + עין שרשרת לאחיזה, 2 עיני שרשרת, מעבירים חרוז ורוד + עין שרשרת לאחיזה, 2 עיני שרשרת, מעבירים חרוז ירוק + עין שרשרת לאחיזה, 5 עיני שרשרת, מעבירים חרוז ורוד + עין שרשרת לאחיזה, 5 עיני שרשרת מעבירים, 2 חרוזים כחולים + עין שרשרת לאחיזה, 2 עיני שרשרת... אני חושבת שהבנתם את הרעיון.
בקצה השרשרת לא שמתי סוגר. עשיתי שרשרת אחת ארוכה וכשסיימתי, סגרתי בעין שטוחה בין הקצוות.
אני הולכת איתה מלופפת ואוהבת אותה מאוד.
מבחינתי, המחמאה הכי גדולה שקיבלתי עליה היתה מחברה שיודעת שיש לי בעיה עם חוסר סדר וסימטריה. היא הסתכלה על השרשרת, חייכה ואמרה שהיא גאה בי שהצלחתי להשחיל את החרוזים באופן אקראי. חייכתי חזרה והסברתי לה שגם הפעם הם מסודרים, אבל תודה בכל מקרה.
ורד

יום רביעי, 14 ביולי 2010

שמיכות תפורות לתאומים

ברשומה הקודמת ציינתי שתפרתי שתי שמיכות לחברה בהיריון עם תאומים - בן ובת.
כשהחלטתי שאני רוצה להתחיל לתפור, קיבלתי מתנה מההורים של בעלי,  מכונת תפירה ישנה של זינגר כח-ד-ש-ה עם החוברת המקורית.
ההתרגשות היתה גדולה אבל כל פריט שניסיתי לתפור יצא עם תפר חלש - במקרה הטוב ועם חוטים משתלשלים מכל הכיוונים במקרה הרע. בסופו של דבר, מסתבר שהמכונה נזקקה לתיקון קטן אך הנזק (הנפשי) נעשה ומאז חששתי לגעת בה.
ואז באה יעל, חברה קרובה, בעלת ותק בתפירה שכבר תפרה שמיכות לכל החברות ההריוניות שלה.
יעל עשתה לי שטיפת מוח: "את מסוגלת", "קטן עלייך" וקנתה אותי ב"אני אעזור לך". אז האמנתי לה - וטוב שכך!!
השמיכות מורכבות מכותנה בצד אחד ופליז בצד השני עם שוליים מסרט סאטן ותפרים שיוצרים צורה של משבצות גדולות לכל אורכה.
לקחתי את המידות הרצויות.
גזרתי אפליקציות מהכותנה לשמיכות - כוכב לשמיכה הכחולה, לב לשמיכה הורודה.
תפרתי את האפליקציה על הפליז בתפר זיג-זג:
הצמדתי את הפליז לכותנה - שמאל לשמאל כי התפרים נסתרים תחת הסאטן.
השתמשתי בסרגל זווית 45 מעלות כדי לסמן את התפרים האלכסוניים בגיר ותפרתי בחוט לבן לכל אורכם.
קיפלתי את סרט הסאטן וגיהצתי (השוליים של הסרט היו יפים, אז לא יצרתי ממנו סרט אלכסון), הצמדתי לשוליים ותפרתי את הדפנות: חוט ורוד לסרט הורוד, חוט כחול לסרט הכחול.



נותרו לי שאריות צרות וארוכות מבד הכותנה אז יצרתי איתן צעצוע קטן, לתוכו הכנסתי מילוי רך ופעמון קטן.
כשסיימתי, חברתי טרם ילדה אז סרגתי גם שתי אפודות (עבודה של שעות בודדות..).
ואז, בשעה טובה, יצאו התאומים () ומסתבר שהשמיכות האלה משמשות אותה רבות וכך גם הצעצועים (הכי כיף לשמוע!!).
היה פחות קשה משחשבתי. המסקנות שלי מהחוויה:
1. יעל יודעת למה אני מסוגלת יותר טוב ממני.. 
2. להבא, כדי לקצר תהליכים, לא להשתמש בסרט סאטן, אלא לחתוך את חתיכת הכותנה גדול יותר מהפליז בכ-5 ס"מ לאורך ולרוחב ולתפור את הפליז במרכז של חתיכת הכותנה. לקפל את השוליים מהכותנה ל-2 ולתפור מסביב. אולי יצא פחות מרשים, אבל בוודאות יותר מהיר.
ורד