לוח שעם לחדר ילדים

הילדים שלי מאוד יצירתיים!!
ממש אמנים קטנים.
מדי שבוע הם חוזרים מהגן עם יצירות אמנות חדשות שאני מוציאה יחד איתם מהתיק ומתפעלת מכל יצירה ויצירה.
אפילו מדי פעם אני תולה יצירות על המקרר ועל דלת הכניסה.

אבל מדי פעם הילדים חוזרים עם יצירה מאוד יפה... שלא מתאימה בעיני לדלת.. או למקרר.. או בכלל למרחב המשותף של הבית..
עכשיו יש פתרון! רוצים לתלות? בבקשה! בחדר שלכם מעל המיטה.
קניתי שני לוחות שעם פשוטים, צבעתי אותם בכחול ובירוק

בהתחלה השתמשתי בצבעים אקריליים של כחול ולבן, הם נגמרו לפני שסיימתי את הלוח הראשון. שעה של התלבטות והעצלות השתלטה עליי - לא יצאתי לקנות עוד צבע, פשוט השתמשתי בגואש של הילדים.. כחול ולבן מייצרת כמות צבע עצומה שהספיקה מעל ומעבר.

 בהתחלה שקלתי לעשות דשא וקו ההפרדה בין השמיים לדשא לא יהיה ישר. בסוף לא עמדתי בזה. נייר דבק פשוט הודבק, צבעתי את הדשא ויש הפרדה ישרה..

לפני יותר משנה בעלי קנה לי מכונת חיתוך של Cricut מדגם Explore Air. ניסיתי להשתמש בה וזנחתי אותה עקב מורכבות בתהליך הלמידה (אני לא אוהבת ללמוד דברים חדשים אבל מאוד נהנית מהם ברגע שיודעת לתפעל אותם).

הטריגר שגרם לי ללמוד את השימוש במכונה היה הרצון להכין כדור פורח מנייר בתלת מימד ללוח השעם. הדפסתי דוגמה, גזרתי תבנית, ציירתי על הבריסטולים הצבעוניים והתחלתי לגזור... במספריים!
אחרי אחד וחצי קיללתי את עצמי והלכתי להתמודד עם המכונה.

הכנתי קווי מתאר של כדור פורח מעיגול וממשושה. זה היה כל כך פשוט שהכנתי עננים משישה עיגולים.
קיפלתי את העננים והכדורים הפורחים לחצי.

הדבקתי את הדפנות: 5 ניירות לכל כדור פורח ו-4 ניירות לכל ענן.
לא סגרתי לעיגול שלם, למרות שזה נחמד לתלות כאלה מהתקרה.
הטרידה אותי המחשבה שיהיו נעצים מעל מיטות הילדים והם עלולים למשוך ציור ונעצים יפלו על המיטה. אז הדבקתי אטבים קטנים שקונים בחנויות יצירה בגרוש וחצי. צבעיתי אותם, למרות שבדיעבד לא היה בכך שום צורך.

הדבקתי אותם כשהם אוחזים בדפים שיהיה לי אומדן במרחב.

זהו!
עכשיו שיתלו מה שהם רוצים. בחדר.

ורד

סלסילה ניידת לסריגה

היום חל יום הולדת 60 לחמותי.
עולם היצירה משותף לשתינו אז החלטתי להכין לה ערכה קלה לנשיאה ובה אפשר לקחת את הפרויקט אותו היא סורגת בקלות.
חודשים מראש קניתי באתרים הסיניים ברשת 2 סטים של מסרגות קרושה: סט אחד מסרגות במבוק, סט שני מסרגות עם ידית אחיזה.
תחילה ניסיתי לחשוב על סלסילה מתאימה. בהתחלה חשבתי על סל שוק מפלסטיק של פעם. בעלי טען שזה ממש מכוער והפעם יש לו זכות וטו בגלל שמדובר במתנה לאמו.
באחד השיטוטים בפייסבוק נתקלתי בפוסט יצירה מסלסילת פיקיניק.
החסרתי פעימה! היה ברור שהסלסילה מושלמת! נכנסתי לתגובות כדי לברר מהיכן הסלסילה וראיתי שמישהי הקדימה אותי בשאלה.
מסתבר שהסלסילה נרכשה בחצי חינם (אני לא זוכרת מה כותבת הפוסט יצרה מהסלסילה מרוב שהייתי ממוקדת מטרה).
יום למחרת רכשתי לעצמי סלסילה מושלמת.

פירקנו את המכסים של הסלסילה שהיו מחוברים בחוטים רופפים שנצבעו בלבן יחד עם הסלסילה.

תחילה ניסינו לתפור עם סרט סאטן אדום ויפה, אבל חוסר האלסטיות שלו גרמה למסרגות להיות רפויות מדי או לחוצות מדי, תלוי בגודל המסרגה. אז לסאטן הוספנו גומי רחב לבן שהיה לי בבית וזה שיפר במעט את המצב אבל עדיין לא מושלם.
אז מצאנו את הפתרון הבא:
קנינו 2 רצועות ארוכות של גומי רחב: רצועה אחת בצבע אדום ורצועה שנייה, מעט צרה יותר בצבע שחור עם עיטורים עדינים במראה תחרה.

מדדנו את דופן הסלסילה וחתכנו את הרצועות בהתאם, תפרנו את הרצועה השחורה על האדומה במרווחים של 3 ס"מ.

תפרנו את רצועות הגומי על הבד המקורי שהגיע בתוך הסלסילה.

חזרנו על אותה פעולה בצידה השני של הסלסילה

סיימנו! הכנסנו את המסרגות

בצד השני הוספנו כלים הכרחיים לסורגת: מספריים, סרט מדידה, סמני שורה

הוספנו 2 גלילי חוטי טריקו כי סלסילה ריקה זה ממש מבאס

חיברנו את המכסים עם חוטי ניילון לבנים והמתנה מוכנה!

אני רוצה לציין שבעלי רצה לקחת חלק פעיל בהכנת המתנה לאמא שלו ותפר את כל החלקים לבדו. אני רק עמדתי לידו ונתתי לו הסברים טכניים על תפעול מכונת התפירה.

ברגע האחרון הכנתי כרטיס ברכה שצורף לסלסילה.

כי בסופו של יום, אין כמו אמא!!
אז המון מזל טוב, שושי, עד 120!
אוהבים,
אסף, ורד והילדים

ביצי דרקון

לפני זמן מה כולם היו בטירוף בעקבות הסדרה משחקי הכס.

אתחיל מגילוי נאות - לא צפיתי בסדרה. הספיק לי קטע אחד קטן כדי להבין שזה לא בשבילי.

שמעתי סיפורים. מי מת עכשיו? האם זה טוב או רע?

אני יודעת שהנוף היה מדהים, תצלומים מרהיבים, תלבושות מושקעות ואישה אחת שיש לה דרקונים.

סיור שגרתי בפינטרסט לקח אותי לתמונה של ביצי דרקון.

שאלתי את בעלי אם הוא רוצה ביצת דרקון. עיניו נאורו.

קניתי 2 ביצי קלקר ענקיות בחנות יצירה - מסתבר שזה היה החלק הקל.

קניתי 5 חבילות של 100 נעצים מוזהבים ואותה כמות של נעצים כסופים - האחרונים בחנות.

זה הספיק לחצי ביצה.

חודש שלם חיפשתי חנות כלי כתיבה שמחזיקה את הנעצים הפשוטים. העובדים בחנות לא מבינים למה אני לא רוצה נעץ עם ראש פלסטיק צבעוני.. לכי תסבירי שאני מכינה ביצה..

לבסוף סיימנו את שתי הביצים (בעלי הכין את המוזהבת ואני את הכסופה)

כבר בסיום העבודה אפשר היה לראות שהנעצים המוזהבים מתחילים לאבד צבע ןהכסופים מתחילים להחליד. בנוסף, חלק מהנעצים היו רופפים ועמדו ליפול.

לקחתי סיכון, קניתי דבק נוזלי שקוף ושפכתי על הביצים.

עם מכחול דחפתי את הדבק בין החריצים.

נתתי לנוח יממה וזו התוצאה.

הדבק קצת הרס אבל זה עדיין מקסים ומיוחד. להבא, פשוט לשפוך הרבה דבק בלי לגעת עם המכחול.

עכשיו צריך למצוא קן ראוי לביצי הדרקון. אודיע לכם כשאמצא.

ורד

הפקת יום הולדת 5

בשעה טובה סיימנו לחגוג לבכור יום הולדת חמש.
גם השנה מדובר בארבעה ימי הולדת.
הפעם נהניתי באופן מיוחד כי זו הפעם הראשונה שהילד ממש נרגש שיש לו יום הולדת ושמח לקחת חלק בבחירת העוגות.
מזכירה שהילד יליד אוגוסט, אז המסיבות מתחילות כבר בחודש יוני.
ביוני בגן:

בשלב הזה כבר התעצלתי. אף אחד לא עשה בקייטנה וכולם עשו הפקות ג'ימבורי, אז הצעתי לו את שחקני הכדורסל שקניתי באותו חודש ולהפתעתי, הילד התלהב.
ביולי בקייטנה:

בשבוע של יום ההולדת במשפחה שלי - שוב, עצלנית.. הכנתי אותה ברגע האחרון ואחרי ששפכתי את ציפוי השוקולד התחלתי להוסיף את הסוכריות.. ממש חובבנית..
ב-5 רואים שהסוכריות שקעו וגם קצת בג'. אז התאפסתי על עצמי, הכנסתי למקרר, כשהציפוי התקשה, המשכתי את שאר האותיות.
בנוסף הנייר שעוטף את שולי העוגה ממש יפה ומוסיף בעיני. להבא, להצמיד אותו לעוגה ממש לפני הגשה או להוסיף פלסטיק שקוף שיש בעוגות מקצועיות כדי שהנייר לא יירטב ויופיעו עליו כתמים כפי שקרה במקרה הזה.

ועוגה אחרונה חביבה - יום אחרי, משפחה - צד שני:

עכשיו ברור שיום ההולדת האחרון מלווה בהפקה שלמה.
אם העוגה היא של לגו אז כל יום ההולדת עבד על הקונספט הזה.
קנינו 100 ארגזי קרטון, ספריי צבע בצבעים שונים, וצבענו את כל הקרטונים.

הדפסנו שבלונה של לגו במכונת החיתוך החדשה שלי (רשומה שלמה בנושא זה בקרוב).
על כל קרטון ריססנו את הסמל שיש על קוביות הלגו בחלק הרחב של הסגירה.

 

סגרנו בסלוטייפ והנה קוביית משחק.

 בהתחלה עזרנו להם לבנות ואז הם נכנסו לעניינים ואנחנו ישבנו עם רגליים טבולות בבריכה הקטנה בזמן שהם בונים. ומפרקים. ובונים שוב..

  הבאתי לכל ילד פריזבי. הם מיד הבינו מה התפקיד של הפריזבי בסיפור הזה. אז נוצר מצב שהמבוגרים יורים על הילדים ברובה מים בזמן שהם מנסים להקים מבצר. ואז מגיע אחד שובב ומפרק את חומת המגן. תמונה מייצגת - קרה מספר פעמים.

הגיע זמן אוכל - פושטים את בגדי הים, כל ילד קיבל חולצה עם הדפס נינג'גו

על שולחן הילדים חיכה מעמד למזלגות שלהם

 על שולחן המבוגרים חיכה מחזיק מפיות ממגה בלוקס. נשארו לגו סוררים אז בזמן ההמתנה לאוכל מישהו החליט לבנות פרח לגו דקורטיבי לשולחן.

כמובן שאחרי האוכל הילדים שיחקו בבצק, קיבלו לגו קטנים לבנייה ודפי צביעה של נינג'גו וצ'ימה (המבין יבין).
הילדים ממש נהנו וגם אנחנו.
ככל הנראה, אין יותר הפקות "עשה זאת בעצמך". הילד רוצה ג'ימבורי ומפעיל כמו כולם. כנראה שבשנה הבאה לא אוכל לחמוק יותר מאפשרות זו.
ורד

טירוף בבית

היום פשוט התחרפנתי!
האצבעות שלי לא הפסיקו לדגדג ולדרוש ממני ליצור.
יש הדרכה מעולה שליקטתי מהפינטרסט ליצירת בית קטן מקרטון.
לא מצאתי סיבה אמיתית לייצר הדרכה כי יש אותה בקישור.
בכל אופן, הדפסתי את הדוגמה של הבית שבחרתי, וחתכתי פעמיים כל דוגמה: 2 גג, 2 דופן, 2 חזית.

 מרחתי דבק בדים על הקרטון והדבקתי את הבד. החזיתות קיבלו חלונות ומאחורי החלונות בד נוסף בצבע שונה.
ידית הדלת הכנתי מכפתור של ג'ינס.
הדבקתי את כל הדפנות יחד, חיכיתי לייבוש וקיבלתי בית יציב באופן מפתיע!

רציתי להכין גם את הדגם האחר באתר אבל ברגע שסיימתי את הבית הזה הבנתי שאין לי באמת מה לעשות איתו..
מחכה לראות אם תבוא הברקה..

אז אחרי שכל הידיים שלי התמלאו דבק, עדיין הרגשתי שלא מיציתי.. רציתי משהו קצר כי הכנת הבית לקחה המון זמן.
הוצאתי גופיה של הילד מהמגירה, הדפסתי עיניים של נינג'גו, הכנסתי שארית קרטון לגופייה וציירתי בטוש פרמננט.

זו היתה משימה מאוד מרגיעה וחשבתי שסיימתי להיום.
הלכתי לסדר את הבלאגן שיצרתי מהבדים והקרטונים ואז נתקלתי בתיק אלבד צהוב שאחד הילדים קיבל בגן.
הרגשתי שהתיק צועק "אני לגו!!" אז מהר הדפסתי עיני לגו, הכנסתי קרטון ושוב, עם טוש פרמננט ציירתי עיניים, גבות ופה.

עכשיו אני רגועה.
ורד