מתנה למסיבת רווקות

הגעתי לגיל שכמעט ואין עוד חתונות.
אם יש חתונה, אני על תקן מוזמנת בלבד, בטח שלא קרובה מספיק כדי שיזמינו למסיבת הרווקות.
אבל מדי פעם צצה מסיבת רווקות.

אחד המשחקים הפופולריים במסיבת רווקות הוא לשבת סביב הכלה כשהיא מוקפת מתנות והמסכנה צריכה לנחש מי הביאה כל מתנה - המתנה צריכה להכיל רמזים על מערכת היחסים עם המוזמנת. מביך!
כדי לחסוך מבוכה משני הצדדים, החלטנו להתאגד, 6 בנות עם מכנה משותף במערכת היחסים עם הכלה ולהכין משהו ביחד.

בהתחלה, כמובן עלו לראש המתנות הבנאליות: הלבשה תחתונה, ערכת ממתקים (היא ממש אוהבת מתוק) ואז חשבנו על ערכת חירום לכלה עם דברים נחוצים ליום החתונה.

ידענו שהיא וארוסהּ אוהבים לשתות למברוסקו ביחד אז קנינו 6 בקבוקים - אחד מכל אחת, סלסילה שמתאימה בגודלה לבקבוקים.
הכנתי תגית לכל בקבוק (פאנצ' תגית ומדבקות אותיות) ועל התגיות רשום המועד בו יש לפתוח את הבקבוק.

ברגע האחרון הוספנו לכל בקבוק עטיפה. הכל בגוונים ובצבעים שהכלה אוהבת.

את שלט הכניסה לבית הכנתי הרבה לפני מסיבת הרווקות (צריבה על עץ).

לא מצאנו מועד מתאים למסירה, אז הוחלט להוסיף אותו לסלסילה.

חדי העין יראו שיש גם מסגרת לתמונה. זו תמונה שקועה שהכנסנו לתוכה את ההזמנה שלהם לחתונה. ביום החתונה ניקח את פיסות הזכוכית של הכוס שישברו בחופה ונפזר את פיסות הזכוכית בבסיס המסגרת.
דרך אגב, הכלה ישר קלטה שאנחנו הבאנו לה את המתנה והתרגשה מאוד!

בונוס: הכלב המושלם שלהם היה השושבין בחתונה. גנב (כמעט) את כל ההצגה!
מזל טוב מור ואביב!!!
ורד

2 כרטיסי ברכה חדשים

רשומה קצרה:
כרטיסי ברכה לחברים מהכיתה של הבן הגדול. ארגנו יום הולדת כדורגל במגרש עם מאמן ומאמנת והיה ממש מיוחד ומגניב.
מן הראוי להכין כרטיס כדורגל. מזל שראיתי את הנולד (ממש "קשה" בהתחשב שכל הבנים בכיתה שלו בחוג כדורגל.) והזמנתי מאלי אקספרס חותמת כדורגל.
החתמתי בחותמת "יום הולדת שמח", צבעתי בעפרונות מים (לא השקעתי הרבה בצביעה כי זה בוצע ברגע האחרון), הילד רשם ברכה והדבקתי על המתנות.

אחיינית שלי חגגה בת מצווה. כיאה לבת 12 היא אוהבת ורוד ודברים נוצצים. אז שילבתי את שני הדברים בכרטיס.
את הלב הורוד חתכתי עם פאנצ', את הכיתוב הוספתי עם מדבקות אותיות. פאנצ' מעגל פינות לכרטיס ואז נשארה עבודת הנמלים - להדביק כל אחת מהאבנים על הכרטיס! טוב, לא בדיוק.. את האבנים הגדולות הדבקתי כל אחת בנפרד אבל האבנים הקטנות היו מחוברות בשורות קטנות אז פשוט חיברתי שורות..

חתכתי עוד קארדסטוק ורוד והדבקתי בפנים, רשמנו ברכה וקדימה לחגיגה!
מזל טוב לכל החוגגים!
ורד

איש הפח מקופסאות שימורים

זהו, לעולם לא אסתכל שוב על אגף השימורים בסופר באותו אופן.

חומרים:
חבל דק
פקקים ממתכת
פחיות שימורים בכל מיני גדלים ובצורות 
אני השתמשתי לפרויקט זה בפחית טונה, פחית מזון כלבים ופחית מלפפונים חמוצים.
ברגים ואומים

בכל פקק יש חור שיצרתי עם פטיש ומסמר. מניחים את הפקק על חתיכת עץ מיותרת ודופקים חור במרכז הפקק (אפשר גם בקצה, תלוי בדמיון שלכם). אני חוררתי כאשר הצד הצבעוני פונה לכיוון שלי, זה קצת מעקם את הפפק, אבל לא רציתי שוליים חדים בצד הצבעוני אז חוררתי מהחוץ פנימה. (גם מיינתי לפי צבעים אבל זה כבר הטירוף האישי שלי...).

משחילים את הפקקים על החבל ליצירת רגליים נופלות באורך הרצוי. בודקים שיש את אותה כמות פקקים בכל רגל. קושרים בקצה שהפקקים לא יפלו. אני הוספתי לכה שקופה על הקשר כדי למנוע ממנו להיפתח. אפשר גם דבק.

מחוררים את הפחית באותו האופן שחוררנו את הפקקים וקושרים את ה"רגליים" מהחלק הפנימי של הפחית.

משחילים על חוט כחצי מכמות הפקקים שהשחלנו לרגליים ויוצרים ידיים. משאירים חבל ארוך כדי לאפשר קשירה דרך פתח הפחית ורק אחר כך מבצעים את הקשר בקצה היד כדי שיהיה צפוף

הכפתור באמצע הוא פקק מתכת ששיטחתי עם פטיש והברגתי עם בורג לגוף.

הוספתי עוד 3 פקקים ליצירת צוואר. אם הייתי מוסיפה יותר פקקים, לא היתה תמיכה ופחית של הראש והוא היה נשען בזוית לא סבירה.

הפתח של פחית הראש נמצא למעלה.

הברגתי עיניים באותו האופן שהברגתי את הכפתור.

שקלתי להכניס לתוך הפחית של הראש אדמה עם זרעי דשא אבל החלטתי לסגור עם פחית טונה שהברגתי משני צידי הראש ליצירת תחושת "פרנקנשטיין".

ברגע האחרון מילאתי אותו בלכ כדי שלא יחליד מהר.

אז איך איש הפח השפיע על חוויית הקניות בסופר? אני מחפשת רק פחיות שההדפס על הפחית הוא על נייר שניתן להסרה ולא ישירות על הפחית עצמה. שהמשפחה יתרגלו לטעמים האלה כי זה מה שהם יקבלו מעכשיו.

בקרוב פרויקט עם קופסאות סרדינים - אני לא מסוגלת לאכול את זה אז אני מביאה לאנשים ומחכה שיסיימו וישמרו לי את הקופסה.

ורד

שידרוג כפכפים קרועים

לצערי הרב, אחד מכפכפי ההווינאס שלי נקרעו. לא באה בתלונות. חרשתי עליהן והן שירתו אותי נאמנה.

הסוליה עדיין במצב תקין ולכן אין סיבה להשליך את כל הכפכף לפח. אפשר לשדרג.

לשם כך צריך חוט טריקו בכמות קטנה מאוד בצבע נבחר. ממליצה על הטריקו העבה ולא הטריקו הדק.

בפעם הקודמת שקרעתי את הכפכפים הכנתי עם טריקו כחול, הפעם החלטתי לנסות לבן. בכל מקרה, תמיד אפשר להחליף.

לשני כפכפים צריך 4 רצועות קצרות ושתיים ארוכות.

מפרקים את הרצועות הקודמות מהסוליה. אפשר במשיכה חזקה או בעזרת מספריים.

ברצועות הקצרות קושרים קשר. לא קשר כמו שקושרים בנעליים! זה קשר שככל שהטריקו יותר נמתח, הקשר מתהדק יותר.

אחד כבר השחלתי, השני רגע לפני השחלה.

לקחתי מכחול דק (אפשר עם מברג, מקל סושי...) ודחפתי את הלולאה לתוך החור. הלולאה נמצאת בחלק העליון של הסוליה והקשר נמצא בצד שדורכים עליו - הצד התחתון.

מעבירים את הטריקו הארוך בין שתי הלולאות, הצד אותו נקשור נמצא ליד החור בחלק הקדמי של הסוליה - החור שמפריד בין הבוהן לבין שאר האצבעות.

דוחפים את שתי רצועות הטריקו לחור וקושרים.

אם הרצועות רופפות מדי, מושכים את הטריקו וקושרים בנקודה גבוהה יותר. כשהמתיחות נכונה, גוזרים את שארית החוט ומותחים את הקשר שייכנסו לתוך השקעים המיועדים לכך.

כך נראית נעל מוכנה.

וכך הכפכף המוכן על הרגל.

עבודה של עשר דקות גג!

קיץ נעים ואוורירי,

ורד

לוח עשייה לדחיינית

ראיתי בהרצאות של טד הרצאה של טים אורבן, דחיין מקצועי. מתמחה בדחיית דברים לרגע האחרון.
היה לי רגע של הארה: אני רוצה להפסיק להיות דחיינית (אסתפק בלהיות פחות דחיינית)
קניתי מסגרת לתליית פתקים ממקסטוק אבל היא לא היתה בדיוק לטעמי.

ניסיתי לחשוב על דרכים לשנות אותה. חשבתי על צביעה ואז על וושיטייפ או הדבקת כפתורים ואולי דקופאז'..

החלטתי שהמטרה של המסגרת למנוע ממני להיות דחיינית ולכן היא חייבת להיות מוכנה מהר! עכשיו! מיד!!

הדבקתי וושיטייפ שקניתי מזמן וממש אהבתי אך לא מצאתי לו שימוש עד עכשיו.

הדבקתי סביב המסגרת

אמנם לא מדויק אבל גם לא מחייב ומאפשר לי לבצע שינויים בקלות, אם ארצה.

גזרתי את החבל מצידה האחורי של המסגרת ותקעתי מסמרים קטנים סביב המסגרת.

כמעט עד הסוף.

גזרתי את החבל והעברתי בין המסמרים חבל חדש.

עכשיו אני צריכה תזכורת להפסיק לגלוש בפינטרסט ולהתחיל להכין את הדברים היפים שיש שם.

אז הכנתי פתק עם תזכורת שכולל תמונות של חלק מהדברים הנחמדים שהכנתי עד היום. (אין מה לעשות, באנגלית זה נשמע יותר טוב).

ניילנתי, הוספתי עוד פתקים (אוסיף עוד..)