יום שישי, 15 באפריל 2016

9 כרטיסי ברכה בשילוב כפתורים ועוד אחד

לפני שנתיים קיבלתי מחמותי ליום ההולדת ערכת יצירה.
הערכה הכילה חותמות, וושי טייפ איכותי, סרטים וחבילת כרטיסי ברכה קטנים בצבע חום.
הכל היה בשימוש בשנתיים האחרונות חוץ מכרטיסי הברכה.
לא הרגשתי בנוח עם תחום היצירה הזה וזנחתי אותם בצד.
בינתיים בניתי לוח בפינטרסט של כרטיסי ברכה מדהימים שהייתי רוצה להכין.
בזמן שעבר התמכרתי לרכישת חותמות ותרגלתי צביעת חותמות.
חופשת הפסח הגיעה והרגשתי שהגיע הזמן להשתמש בכרטיסים.
החלטתי לאתגר את עצמי ולהכין כרטיסים בשילוב כפתורים.
כל הרעיונות מפינטרסט ועכשיו יש לי מאגר כרטיסי ברכה לשימוש ברגע האחרון.


נתחיל מהפשוטים ביותר. פאנצ' בצורת פרח ועליו מודבק כפתור בצבע תואם.

ערכה של כרטיסים במקס סטוק הכילה את הגלים האלה (לא הכנתי לבד). מיקמתי אותם בדיוק אחד מעל השני ובקצה כפתור בצבע תואם לבריסטול.


בשני הכרטיסים האלה העיקרון מאוד פשוט - עם סרגל מותחים קווים ישרים ומדביקים כפתורים בצבעים שונים בקצה.

גם פה כרטיס עם קו ישר וציור של פרפר שמכוסה ברובו בכפתורים אז לא צריך לדייק.

בכרטיס זה יש ממש ציור.. וצבע.. וממש רציתי להכין אותו, והחשקים עלו על הפחדים שייצא עקום. יצא מקסים! אני מאוהבת!! האבן של הטבעת היא מתוך חבילת מדבקות פשוטה.

עוד לא החלטתי אם אני אוהבת את הכרטיס הזה.. יצאתי עקומה אבל יש בו חן..

לא מצויר פה דבר ואף על פי כן זה הכרטיס שעבדתי עליו הכי הרבה זמן. לאתר את הכפתורים בגודל המתאים כדי לייצר לב שהוא פחות או יותר סימטרי לקח המון זמן.

כרטיס אחד נוסף.. נטול כפתורים בשיטת קווילינג הכי בסיסית שיש.. לגלגל נייר ולהדביק.

חלק מהכרטיסים לא קיבלו חותמת אלא יקבלו לפי הצורך באותו הרגע.
נשארו לי עוד 200 כרטיסים ריקים שמחכים לטיפול חם ואוהב. נראה לי שאעבור לחותמות..
פסח שמח,
ורד

יום שישי, 1 בינואר 2016

סדנת מנדלות וסדנת נגרות


בחודש דצמבר הייתי בשתי סדנאות נהדרות.

סדנה ראשונה: יצירת ספסל.
הגענו בערב חורפי וקר לנגרייה "חיים בעץ" של חיים ארביב.
כל אחת בחרה ספסל מבין שני גדלים. אני בחרתי ספסל קטן. בספסלים הקטנים היתה אפשרות בחירה של צבע (בניגוד לגדולים שבאו רק בצבע לבן).
ההתלבטות היתה קשה אבל בסוף הלכתי על ספסל שחור.
חיים הביא לנו את חתיכות הספסל ואנחנו שייפנו, ליטשנו הדבקנו, השתמשנו במכשירים שגרמו לנו להיראות ממש קשוחות :)
עשינו הפסקה קלה באמצע כשחיים הגיע עם סיר מרק חם ומהביל ומיד חזרנו לסיים את העבודה.







סדנה שניה: יצירת מנדלה מחוטי רקמה.


אני מכירה את הטכניקה הזו כבר הרבה זמן.. בתיאוריה.
הגיע הזמן ליישם. המדריכה המקסימה, קרן שטרית באלי, הסבירה לנו שלב אחר שלב איך מכינים מנדלות מחוטים. דפקנו מסמרים (היה רועש) ואז בחרנו 5 צבעים ליצירת המנדלה.


הבחירה היתה קשה (כבר קלטתם שבחירת צבעים תמיד קשה לי..?) אבל החלטתי על מנדלה צבעונית.
בהתחלה לא הבנתי מה ואיך אבל קרן עם סבלנות אין קץ הסבירה שוב ושוב... ושוב. בסוף סיימתי ראשונה. (מבינה מהר כשמסבירים לאט).
לקחתי חומרים להכנת מנדלה נוספת בבית.

אין לי ספק שעוד אחזור לסדנאות אצל שניהם.
חורף נעים!
ורד

יום שני, 21 בדצמבר 2015

השמיכה הכי רכה בעולם (במסרגה אחת)

חברה מאוד טובה מהעבודה נכנסה להיריון.
היא יודעת שאני מאוד אוהבת יצירה וציינה שללידה היא מצפה למתנה מעשה ידיי (כאילו שהיתה צריכה לבקש..).
ברגע שגיליתי על ההיריון (למזלי היא גילתה לי בשלב מאוד מוקדם) התחלתי לעבוד על שמיכה לתינוק.
הכנתי שמיכת הסל הרגילה שאני מכינה. אחרי 3 חבילות צמר ומספר שורות לפני הסיום הרמתי את השמיכה ומיששתי קצת.. הרגיש קשיח ולא נעים.
לקח לי יום שלם לקבל את ההחלטה ופרמתי את כל השמיכה.
התחלתי להכין שמיכה חדשה. שמיכה מאוד פשוטה, קלה, ממש למתחילות.


התחלתי עם 121 עיני שרשרת בצמר לבן ומסרגה גדולה במידה אחת מהמידה המומלצת של הצמר.
שורה 1: עין 3 מהמסרגה חצי עמוד, עין שרשרת, פוסחים על עין אחת ובעין הבאה חצי עמוד ממשיכים עד הסוף (עין שרשרת, פסיחה, חצי עמוד).
שורה 2: עולים שורה עם עין שרשרת אחד ושוב, חצי עמוד, עין שרשרת, פוסחים על אחד..). מסיימים בחצי עמוד.

לא ספרתי שורות. המשכתי עד שנראה לי גדול מספיק.

את השוליים סרגתי בצמר תכלת (כבר ידענו את מין העובר).
תחילה סרגתי חצאים עמודים סביב השמיכה - אחד בכל אחד. בפינות סרגתי 3 חצאי עמודים.
בהתחלה שקלתי לעשות תלוליות ואז החלטתי ללכת על עוד שורת חצאי עמודים, ליצור מראה נקי וחלק.
כיבסתי את השמיכה באבקה לתינוקות כך שתיכנס מיד לשימוש.

היא ילדה לא מזמן אז אני מחכה שתצא מההלם ותרצה להיפגש.
אין ספק שזו השמיכה המועדפת עלי ואותה אסרוג מעכשיו.
ורד 

יום שבת, 5 בדצמבר 2015

חנוכייה מבד ללא תפירה

חג החנוכה הגיע!
האח הקטן והמוזנח של חג המולד.
זה חג שאני מאוד אוהבת ותמיד מנסה לחשוב איך אפשר לשדרג אותו ולהפוך אותו לחגיגי יותר.
השנה, בזכות אתגר בקבוצת היוצרות בפייסבוק, הכנתי חנוכייה שאני חולמת עליה כבר המון זמן.
נתקלתי בה לראשונה בפינטרסט  ורציתי להכין חנוכייה דומה אבל מהירה יותר.
לקחתי לבד (Felt) כחול וגזרתי 60*60.
לבד אדום שימש לחנוכיה. פרט לרקע הכחול לא מדדתי שום דבר עם סרגל. הכל היה לפי העין.
כל ההדבקות בוצעו בדבק חם.
את הנרות הכנתי משאריות שהסתובבו לי בבית בצבעים שונים ומאחורי כל נר הדבקתי לבד כחול זהה לרקע.
מאחורי כל נר הדבקתי אום.. הדבר השטוח העגול שמשמש להברגה. האום נמשך למגנט וכך הנר יישאר עומד

יישרתי את הנרות ומאחורי הבד הכחול הדבקתי מגנטים בכדי שיתפסו את האום וכך אפשר להחליט אילו נרות יעמדו ואילו ישכבו.

הוספתי סביבונים וכוכבים (זה כבר היה ברגע האחרון כשכבר מיציתי..).
מחכה שהילדים יגיעו הביתה ויתרשמו מהחנוכייה החדשה שלהם.
והנה החנוכייה פתוחה:
תליתי אותה על הדלת ובכל יום, נפתח נר נוסף. בסוף החג נקפל ונכניס לארון עד השנה הבאה.
חג שמח!
ורד


יום חמישי, 26 בנובמבר 2015

צריבה בעץ

לפני מספר חודשים נרשמתי לסדנה חד פעמית של צריבה בעץ. מטרת הסדנה היתה לערוך היכרות ראשונית עם הטכניקה ועם העבודה עם הצורב.
הגענו לביתה של המדריכה, שרון ליברמן, בכניסה לדירתה מתנוסס שלט מדויק ועשיר בפרטים שנצרב על עץ.
התחלנו לעבוד
תחילה בחרנו הדפס של ציור פשוט וקל יחסית שמוצא חן בעינינו. המטרה היתה להתחיל ולסיים את התוצר תוך מספר שעות כדי שניקח איתנו הביתה משהו להשוויץ בו.

בחרתי ינשוף. תחילה העתקנו את קווי המתאר לעץ באמצעות נייר קופי.
אחר כך הפכנו את העץ ותרגלנו צריבה. לייצר צורות וקווים שייצאו אחידים ורציפים.
כשהרגשנו מוכנות, התחלנו לצרוב על קווי המתאר. שרון ריחפה בין הבנות בסבלנות רבה והמון מילות עידוד והסבירה איך לתקן ומה להדגיש.
יצרנו הצללות ומי שהיתה מעוניינת הוסיפה צבע.
מאחר ובאתי ללמוד, החלטתי להתנסות גם בטכניקת הצביעה.
בסופו של דבר יצאתי מאושרת עם שלט קטן שהכנתי להורים של בעלי.

הבטחתי לשרון שעוד אחזור ואכן, מספר חודשים לאחר מכן, נפתחה סדנה נוספת.
הפעם באתי מוכנה עם הדפס משלי.

זה הזמן לגלות סוד קטן: אני אוהבת ציפורים! לא במובן של גידול בכלוב. אני יודעת לזהות את כל הציפורים בסביבה הקרובה וחלק מהנודדות ועובדת על שיפור הזיהוי בעקביות.
כשצרבתי בפעם הראשונה, גוון הצריבה פשוט התחבר לי עם הדרורים.

הגעתי עם איור של דרורים, העתקתי לעץ שלי והתחלתי לצרוב. שרון מאוד האמינה ביכולות שלי ובזכות עידוד, תיקונים ושיפורים יצא לי שלט דרורים שאני שלמה איתו.
הוספתי צבע אקרילי רק למסגרת ולכה מעל.

בפעם הבאה, דוכיפת.. או חוחית.. אחליט בהמשך.
ורד