סדנת מנדלות וסדנת נגרות

בחודש דצמבר הייתי בשתי סדנאות נהדרות.

סדנה ראשונה: יצירת ספסל.

הגענו בערב חורפי וקר לנגרייה "חיים בעץ" של חיים ארביב.
כל אחת בחרה ספסל מבין שני גדלים. אני בחרתי ספסל קטן. בספסלים הקטנים היתה אפשרות בחירה של צבע (בניגוד לגדולים שבאו רק בצבע לבן).
ההתלבטות היתה קשה אבל בסוף הלכתי על ספסל שחור.
חיים הביא לנו את חתיכות הספסל ואנחנו שייפנו, ליטשנו הדבקנו, השתמשנו במכשירים שגרמו לנו להיראות ממש קשוחות :)

עשינו הפסקה קלה באמצע כשחיים הגיע עם סיר מרק חם ומהביל ומיד חזרנו לסיים את העבודה.

סדנה שניה: יצירת מנדלה מחוטי רקמה.

אני מכירה את הטכניקה הזו כבר הרבה זמן.. בתיאוריה.
הגיע הזמן ליישם. המדריכה המקסימה, קרן שטרית באלי, הסבירה לנו שלב אחר שלב איך מכינים מנדלות מחוטים. דפקנו מסמרים (היה רועש) ואז בחרנו 5 צבעים ליצירת המנדלה.

הבחירה היתה קשה (כבר קלטתם שבחירת צבעים תמיד קשה לי..?) אבל החלטתי על מנדלה צבעונית.
בהתחלה לא הבנתי מה ואיך אבל קרן עם סבלנות אין קץ הסבירה שוב ושוב... ושוב. בסוף סיימתי ראשונה. (מבינה מהר כשמסבירים לאט).
לקחתי חומרים להכנת מנדלה נוספת בבית.

אין לי ספק שעוד אחזור לסדנאות אצל שניהם.
חורף נעים!
ורד

השמיכה הכי רכה בעולם (במסרגה אחת)

חברה מאוד טובה מהעבודה נכנסה להיריון.
היא יודעת שאני מאוד אוהבת יצירה וציינה שללידה היא מצפה למתנה מעשה ידיי (כאילו שהיתה צריכה לבקש..).
ברגע שגיליתי על ההיריון (למזלי היא גילתה לי בשלב מאוד מוקדם) התחלתי לעבוד על שמיכה לתינוק.
הכנתי שמיכת הסל הרגילה שאני מכינה. אחרי 3 חבילות צמר ומספר שורות לפני הסיום הרמתי את השמיכה ומיששתי קצת.. הרגיש קשיח ולא נעים.
לקח לי יום שלם לקבל את ההחלטה ופרמתי את כל השמיכה.
התחלתי להכין שמיכה חדשה. שמיכה מאוד פשוטה, קלה, ממש למתחילות.

התחלתי עם 121 עיני שרשרת בצמר לבן ומסרגה גדולה במידה אחת מהמידה המומלצת של הצמר.
שורה 1: עין 3 מהמסרגה חצי עמוד, עין שרשרת, פוסחים על עין אחת ובעין הבאה חצי עמוד ממשיכים עד הסוף (עין שרשרת, פסיחה, חצי עמוד).

שורה 2: עולים שורה עם עין שרשרת אחד ושוב, חצי עמוד, עין שרשרת, פוסחים על אחד..). מסיימים בחצי עמוד.

לא ספרתי שורות. המשכתי עד שנראה לי גדול מספיק.

את השוליים סרגתי בצמר תכלת (כבר ידענו את מין העובר).
תחילה סרגתי חצאים עמודים סביב השמיכה - אחד בכל אחד. בפינות סרגתי 3 חצאי עמודים.
בהתחלה שקלתי לעשות תלוליות ואז החלטתי ללכת על עוד שורת חצאי עמודים, ליצור מראה נקי וחלק.
כיבסתי את השמיכה באבקה לתינוקות כך שתיכנס מיד לשימוש.

היא ילדה לא מזמן אז אני מחכה שתצא מההלם ותרצה להיפגש.

אין ספק שזו השמיכה המועדפת עלי ואותה אסרוג מעכשיו.
ורד 

חנוכייה מבד ללא תפירה

חג החנוכה הגיע!
האח הקטן והמוזנח של חג המולד.
זה חג שאני מאוד אוהבת ותמיד מנסה לחשוב איך אפשר לשדרג אותו ולהפוך אותו לחגיגי יותר.
השנה, בזכות אתגר בקבוצת היוצרות בפייסבוק, הכנתי חנוכייה שאני חולמת עליה כבר המון זמן.
נתקלתי בה לראשונה בפינטרסט  ורציתי להכין חנוכייה דומה אבל מהירה יותר.
לקחתי לבד (Felt) כחול וגזרתי 60*60.
לבד אדום שימש לחנוכיה. פרט לרקע הכחול לא מדדתי שום דבר עם סרגל. הכל היה לפי העין.
כל ההדבקות בוצעו בדבק חם.
את הנרות הכנתי משאריות שהסתובבו לי בבית בצבעים שונים ומאחורי כל נר הדבקתי לבד כחול זהה לרקע.
מאחורי כל נר הדבקתי אום.. הדבר השטוח העגול שמשמש להברגה. האום נמשך למגנט וכך הנר יישאר עומד

יישרתי את הנרות ומאחורי הבד הכחול הדבקתי מגנטים בכדי שיתפסו את האום וכך אפשר להחליט אילו נרות יעמדו ואילו ישכבו.

הוספתי סביבונים וכוכבים (זה כבר היה ברגע האחרון כשכבר מיציתי..).
מחכה שהילדים יגיעו הביתה ויתרשמו מהחנוכייה החדשה שלהם.

והנה החנוכייה פתוחה:

תליתי אותה על הדלת ובכל יום, נפתח נר נוסף. בסוף החג נקפל ונכניס לארון עד השנה הבאה.
חג שמח!
ורד

צריבה בעץ

לפני מספר חודשים נרשמתי לסדנה חד פעמית של צריבה בעץ. מטרת הסדנה היתה לערוך היכרות ראשונית עם הטכניקה ועם העבודה עם הצורב.
הגענו לביתה של המדריכה, שרון ליברמן, בכניסה לדירתה מתנוסס שלט מדויק ועשיר בפרטים שנצרב על עץ.

התחלנו לעבוד
תחילה בחרנו הדפס של ציור פשוט וקל יחסית שמוצא חן בעינינו. המטרה היתה להתחיל ולסיים את התוצר תוך מספר שעות כדי שניקח איתנו הביתה משהו להשוויץ בו.

בחרתי ינשוף. תחילה העתקנו את קווי המתאר לעץ באמצעות נייר קופי.
אחר כך הפכנו את העץ ותרגלנו צריבה. לייצר צורות וקווים שייצאו אחידים ורציפים.
כשהרגשנו מוכנות, התחלנו לצרוב על קווי המתאר. שרון ריחפה בין הבנות בסבלנות רבה והמון מילות עידוד והסבירה איך לתקן ומה להדגיש.
יצרנו הצללות ומי שהיתה מעוניינת הוסיפה צבע.
מאחר ובאתי ללמוד, החלטתי להתנסות גם בטכניקת הצביעה.
בסופו של דבר יצאתי מאושרת עם שלט קטן שהכנתי להורים של בעלי.

הבטחתי לשרון שעוד אחזור ואכן, מספר חודשים לאחר מכן, נפתחה סדנה נוספת.
הפעם באתי מוכנה עם הדפס משלי.

זה הזמן לגלות סוד קטן: אני אוהבת ציפורים! לא במובן של גידול בכלוב. אני יודעת לזהות את כל הציפורים בסביבה הקרובה וחלק מהנודדות ועובדת על שיפור הזיהוי בעקביות.
כשצרבתי בפעם הראשונה, גוון הצריבה פשוט התחבר לי עם הדרורים.

הגעתי עם איור של דרורים, העתקתי לעץ שלי והתחלתי לצרוב. שרון מאוד האמינה ביכולות שלי ובזכות עידוד, תיקונים ושיפורים יצא לי שלט דרורים שאני שלמה איתו.

הוספתי צבע אקרילי רק למסגרת ולכה מעל.

בפעם הבאה, דוכיפת.. או חוחית.. אחליט בהמשך.
ורד

לוח שעם לחדר ילדים

הילדים שלי מאוד יצירתיים!!
ממש אמנים קטנים.
מדי שבוע הם חוזרים מהגן עם יצירות אמנות חדשות שאני מוציאה יחד איתם מהתיק ומתפעלת מכל יצירה ויצירה.
אפילו מדי פעם אני תולה יצירות על המקרר ועל דלת הכניסה.

אבל מדי פעם הילדים חוזרים עם יצירה מאוד יפה... שלא מתאימה בעיני לדלת.. או למקרר.. או בכלל למרחב המשותף של הבית..
עכשיו יש פתרון! רוצים לתלות? בבקשה! בחדר שלכם מעל המיטה.
קניתי שני לוחות שעם פשוטים, צבעתי אותם בכחול ובירוק

בהתחלה השתמשתי בצבעים אקריליים של כחול ולבן, הם נגמרו לפני שסיימתי את הלוח הראשון. שעה של התלבטות והעצלות השתלטה עליי - לא יצאתי לקנות עוד צבע, פשוט השתמשתי בגואש של הילדים.. כחול ולבן מייצרת כמות צבע עצומה שהספיקה מעל ומעבר.

 בהתחלה שקלתי לעשות דשא וקו ההפרדה בין השמיים לדשא לא יהיה ישר. בסוף לא עמדתי בזה. נייר דבק פשוט הודבק, צבעתי את הדשא ויש הפרדה ישרה..

לפני יותר משנה בעלי קנה לי מכונת חיתוך של Cricut מדגם Explore Air. ניסיתי להשתמש בה וזנחתי אותה עקב מורכבות בתהליך הלמידה (אני לא אוהבת ללמוד דברים חדשים אבל מאוד נהנית מהם ברגע שיודעת לתפעל אותם).

הטריגר שגרם לי ללמוד את השימוש במכונה היה הרצון להכין כדור פורח מנייר בתלת מימד ללוח השעם. הדפסתי דוגמה, גזרתי תבנית, ציירתי על הבריסטולים הצבעוניים והתחלתי לגזור... במספריים!
אחרי אחד וחצי קיללתי את עצמי והלכתי להתמודד עם המכונה.

הכנתי קווי מתאר של כדור פורח מעיגול וממשושה. זה היה כל כך פשוט שהכנתי עננים משישה עיגולים.
קיפלתי את העננים והכדורים הפורחים לחצי.

הדבקתי את הדפנות: 5 ניירות לכל כדור פורח ו-4 ניירות לכל ענן.
לא סגרתי לעיגול שלם, למרות שזה נחמד לתלות כאלה מהתקרה.
הטרידה אותי המחשבה שיהיו נעצים מעל מיטות הילדים והם עלולים למשוך ציור ונעצים יפלו על המיטה. אז הדבקתי אטבים קטנים שקונים בחנויות יצירה בגרוש וחצי. צבעיתי אותם, למרות שבדיעבד לא היה בכך שום צורך.

הדבקתי אותם כשהם אוחזים בדפים שיהיה לי אומדן במרחב.

זהו!
עכשיו שיתלו מה שהם רוצים. בחדר.

ורד